איה נאפה – נופש מושלם לצעירים

מספרים שלפני הרבה שנים איה נאפה היה כפר דייגים קטן ושליו אי שם באזור דרום-מזרח קפריסין. המקום התהדר בחופים מרהיבים ביופיים ודייג מקומי בשם דימיטריס וודאי היה יושב בבקתו, מכווץ את עיניו אל האופק וחולם על עתיד טוב יותר (מה טוב היה, לו היו באים לפה תיירים מדי פעם ומפיגים את השיעמום הכפרי, בטח חשב לעצמו). אך כמו בכל טרגדיה יוונית קלאסית, התגשמותה של משאלת דימיטריס הפכה לקללתו וכעת, ממקום מושבו אי-שם באגף השמור של בית כלא סגור בניקוסיה עקב תקיפה במצב של אבדן עשתנות של צעיר ישראלי העונה לשם אליניב, יש לדייג לשעבר מספיק זמן להרהר במר גורלו ולהיזכר באיך הכל התחיל.

ההתחלה, כמו תמיד, הייתה מבטיחה עם שינוי כיוון במדיניות החוץ של קפריסין ופיתוח מואץ של תחום התיירות (קפריסין, חשוב לזכור, היא מדינה צעירה מאוד, שקיבלה את עצמאותה רק בשנת 1960). איה נאפה, עיירה קטנה בעלת הנוף החקלאי השקט, החופים היפהפיים ומגוון מכובד של כנסיות ואתרים קדושים לנצרות היוונית האורתודוקסית, סומנה כמוקד תיירותי מוביל ותוך זמן קצר התמלאה בפאבים, דיסקוטקים ובתי מלון. ההצלחה לא מיאנה להגיע ותיירים רבים מכל רחבי אירופה החלו לפקוד את העיירה הציורית והפכו אותה למוקד הפנינג תוסס וקצבי, הנותן פייט מכובד לאיביזה בזירת הבליינות והמועדנים. בנוסף לקרחנת המסיבות, התפתחה באיה נאפה תרבות ענפה של ספורט ימי וכך הפכו סקי מים, שיט, גלישת רוח, קיאקים, סירות מנוע וצלילה לחלק אינטגרלי מהבילוי התיירותי. תוסיפו לזה אוסף טברנות שלא היה מבייש את יומן המסע של שמעון פרנס, מסעדות איכותיות ופאבים מגניבים (שבכמה מהם, אם תבקשו יפה, יגישו לכם 3 ליטר של קוקטייל מקומי בתוך אבטיח) ותקבלו גן עדן לנופש הצעיר והרבה עניין ופרנסה לאוכלוסייה המקומית. כל הטוב הזה החזיק מעמד עד לתפנית ההיסטורית המתבקשת ובמבט מפוכח לאחור גם הבלתי נמנעת – גילוי המקום על-ידי הנופש הישראלי הצעיר.

אווירת החופש והמתירנות, הכניסה החופשית לפאבים, המוסיקה הקצבית שנשמעת בפול-ווליום בכל מקום ושלל הסקנדינביות במכנסונים קצרים העולות לרקוד ספונטנית על דלפקים מאולתרים, הפכו את איה נאפה לחלומם הרטוב של הצעירים הישראלים קצת לפני/אחרי הגיוס. המקומיים לא שיערו מה מצפה להם ורובם נותרו המומים אל נוכח פריקת העול ומעשי הוונדליזם שאיפיינו את מיטב בחורינו. פרשות שונות, החל מהטרדות מיניות שבלטו אפילו על רקע המתירנות הכללית וכלה בהעלתם באש של חדרי מלון, הציפו את המדיה הקפריסאית וגרמו למבוכה לא קטנה בקונסוליה הישראלית בניקוסיה. ושלא יהיו אי-הבנות, לא עדינות הנפש המיוחדת היא שגרמה לתושבי איה נאפה להישאר פעורי פה למראה הישראלי המכוער (בעוד צעירינו השובבים משתעשעים בלקלוע קבוקים אל תוך הפה הפעור), להכות על חטא ולהכריז על שינוי כיוון תיירותי ופנייה חדה לכיוון אירוח המשפחות, אלא התנהגותם הבלתי מתקבלת על הדעת של הנופשים הישראלים.

אך לא מטיפי מוסר זקנים אנחנו, אלא בסך הכל, מדריך קצר להשכרת הרכב בחו"ל ולכן במטרה להתאים את המוצר לביקושו של קהל היעד הפוטנציאלי, הצעתינו במקרה הנ"ל היא – השכרת טרקטרון. כן, כן רכב שטח זה, שיעודו הוא בכלל חקלאי, אך משמש, לעת מוצא, ככלי תחבורה מספר אחד בחופי ישראל, מתאים לדעתינו ככפפה ליד לנופש הישראלי הצעיר באיה נאפה. נכון, פוטנציאל הדריסה שלו נמוך משמעותית מזה של הג'יפ וגם מדד הפוזה והדאווין רחוקים מלהיות מספקים, אך חשוב לזכור, שמדובר במקום קטן, שהכל בו קרוב ונפחים של 400, 300 ואפילו 250 סמ"ק בהחלט עלולים להספיק. למיטבי הלכת, עם זאת, אנו רוצים להציע את הטרקטרון המיוחד שבנה קן ברו – בחור ניו-זילנדי כבן 50, העוסק בשעות הפנאי בהרכבת טרקטרונים משונים.

הטרקטורון של ברו (שתפס תאוצה בקרב חובבי טרקטרונים בעולם כולו) מתהדר במנוע 2.0 ליטר בוקסר של הסובארו אימפרזה STi. מנוע עוצמתי זה המפיק 225 כ"ס ו-30 קג"מ יושב בתוך הגוף הנבנה בתצורת טרקטורון עם קידון ושני מושבים בטור ושוקל 530 ק"ג בלבד. תיבת חמשת ההילוכים הלקוחה מסובארו ליאונה ישנה מעבירה את הכח לבסיס גלגלים ארוך משל טרקטרון רגיל וצמיגי כביש נמוכי חתך. התוצר הסופי נראה מרשים ביותר ומפלצתי מספיק עבור הצעיר הישראלי הנופש בבירת הרייבים. ושני טיפים לסיום: 1) בשונה ממדינת ישראל, התחבורה בקפריסין מתנהלת בצד שמאל של הכביש. הדבר דורש יותר ריכוז ומיומנות מהנהג הישראלי הרגיל לנהוג בצד ימין. ולכן, רצוי לנהוג על כלי הרכב שאתם יותר מכירים ומיומנים בו. 2) במקרה של דו-גלגלים ו-שימו לב, טרקטרונים – חובה לשים קסדה. אם יתפוס אתכם שוטר באיה נאפה רוכבים על טרקטרון בלי הקסדה, אתם עלולים לחטוף קנס גבוה באזור ה-500 ש"ח. ולא, פה לא תצאו בזול עם איזו קללה או שתיים בצרפתית ואיומים באקדח לייזר מצועצע (שהשימוש היומ-יומי בו, ככל הנראה, מתמצה בקרבות רחוב עם חייזרים).