רייקיאוויק ומשולש הזהב של איסלנד

אי אפשר ללעשות טיול איסלנד בלי לבקר בעיר הבירה, רייקיאוויק. מיותר לציין שהשמש לא שקעה כל הלילה, ובשש בבוקר, השעה בה התעוררנו, השמש הנצחית בהחלט הייתה כבר קרובה למרכז השמיים. התחלנו את הבוקר בנמל של רייקיאוויק. בספרי הטיולים רשום שאפשר לראות שם סירות דיג מגיעות עם שלל הבוקר, אך למעשה, כשאנחנו הגענו לנמל, המקום נראה די נטוש. ספינות ציד לוויתנים חלודות עמדו על המזח, מקורקעות עד שהחוק האוסר על ציד הלוויתנים יבוטל. שחפיות ארקטיות שייטו מעל לקו המים וניסו לתפוס דגים, ומספר יאכטות שמציעות שיט צפיה בלוויתנים לתיירים עמדו ברציף, אבל פרט לזה, נדמה שהזמן עמד מלכת בנמל של רייקיאוויק.
אין ספק שבשעה כל כך מוקדמת בבוקר, אין מה לעשות שם… קבענו לשעה 9 בבוקר עם חברת השכרת הרכב. בשעה 9 בדיוק הגיעה נהגת.
איסלנדית מקומית, שאספה אותנו והביאה אותנו עד לפתח החנות (שירות כזה עוד לא קבלתי בשום מקום!). חצי שעה אחרי, מצויידים ברכב משפחתי סטנדרטי, ואנחנו בדרך לפרלאן (Perlan), הפנינה של ריקיאויק, הממוקמת על גבעה בפאתי העיר. הפרלאן הוא בסך הכל מבנה יפה. בקומה הראשונה שלו ממוקם מוזיאון הסאגה שמסביר את ההיסטוריה האיסלנדית על קצה המזלג ובהומור. עם בובות שעווה מלוות באפקטים קולות (צרחות), עשן וכו… אני אישית הייתי מוותרת בדיעבד. בראשו של הפרלאן מסעדה יוקרתית מסתובבת, וממנו ניתן להשקיף על העיר רייקיאוויק. מתחת לפרלאן יש כרי דשא וביניהם ממוקם גייזר מלאכותי. אחרי שסיימנו את עניינינו בפרלאן, החלטנו שהגיע הזמן להגיד שלום לרייקיאוויק. שמנו פעמינו מערבה לכיוון משולש הזהב. משולש הזהב…
אחד המסלולים היותר ידועים ונפוצים באיסלנד. מרחק של קצת יותר משעה מרייקיאוויק, והנוף כבר משתנה. האדמה הופכת פראית יותר ויותר, הכל חשוף, צמחייה נמוכה (נכון יותר לומר, דשא?), עצים הם נדירים למראה. נוסעים בכביש חצי סלול ברכב אוטומטי עם הנעה קדמית, במהירות נמוכה. כאלה הם הכבישים של איסלנד. המקום הראשון אליו אנחנו מגיעים הוא Thingvellir, האתר ההיסטורי החשוב ביותר באיסלנד, בו נוסד הפרלמנט הראשון באירופה. מקום זה הוא גם מפגש יבשת אירופיה עם יבשת אמריקה הצפונית. בעיני, מפגש היבשות וקוי השבר הרבה יותר מרשימים מהפרלמנט האיסלנדי הראשון. נסיעה של עוד כחצי שעה, ואנחנו בגיהנום קטן. Geysir. אתר גיאותרמלי בו מתפרצים גייזרים רבים, ועל שמו כמובן, המילה הידועה- גייזר. הגייזר הפעיל ביותר באתר הוא Strokkur, והוא מתפרץ התפרצות מרשימה בכל חמש – עשר דקות.
אחרי בהייה ממושכת בפלא הטבע הזה, אנחנו עוזבים את גייזיר בצער רב, ועשרים דקות נסיעה משם, ואנחנו כבר ב Gulfoss, מפל אדיר עם רסס מרשים. מי שלא מגיע עם מעיל גשם סופו להרטב עד לשד עצמותיו (כמוני כמובן!). בדרך לאכסנייה אנחנו עוברים ב Kerio. מקום שלא מצוין משום מה באף ספר תיירות, אבל ניתן לראות אותו בGoogle Earth בבירור. מדובר בלוע של הר געש שקרס ואשר התמלא במים. בהחלט מקום מרשים ששווה עצירה בצד הדרך. יש חניה מוסדרת, והגישה נוחה מאוד. מומלץ ביותר! לעת ערב אנחנו מגיעים לאכסנייה ב Sellfoss, עיירה משעממת לאורך כביש 1 (הכביש המרכזי המקיף את איסלנד). אחרי ציפיה דרוכה ולקראת השעה 9 בערב, כשכבר אפסה כל תקווה… נקישה בדלת ועימה הגיעה המזוודה שלי משדה התעופה. מכאן הטיול מתחיל להיות שמח וזורם…

מאת: אברהם דהן